חורף גשום

שלם לך מורה יקרה!

ושוב אנחנו נפגשות עם אוסף חדש מרגש ומפתיע של שלל יצירות לחורף.
כשהמושג חורף מצטרף למושג יצירה מיד עולות מול עיני זכרונות ילדות מתוקים של לילות ירושלמיים גשומים, שכינסו אותנו אחיות או חברות סביב תנור ביתי מפיץ חום כשידינו אוחזות את הרקמה מביה"ס או את הצעיף החצי סרוג ומעבירות שעות חמימות של חדוות יצירה ו"יחד" מבורך שמעורר בי נחוחות קסם נוסטלגיים. בעצם, העבר הזה שאנחנו כ"כ מתרפקות עליו היה כ"כ טבעי ועכשוי –בדיוק כמו הימים הללו של תלמידותינו כאן ועכשיו, ואני פתאום שואלת את עצמי האם גם הן תתרפקנה עוד כמה שנים טובות על חדוות יצירה? אז נכון שהדברים השתנו והחומרים השתדרגו וטכניקות נוספו והמוצרים עלו דרגה אבל האם הנקודה הפנימית הזו של הסיפוק והשמחה ביצירה בעשר אצבעותינו קיים ונשאר או שגם בזה חל איזה שינוי?
ניסיתי לתשאל תלמידות ממקומות שונים בארץ, על מה שהן חשות ומקבלות משיעור מלאכה והתשובות שבחלקן הפתיעו אותי ודאי יעניינו גם אתכן. שולמית מגבעת שאול בירושלים צוחקת בבישנות ואומרת שזה ברור שכולן אוהבות את שעור מלאכה בגלל הדברים היפים שעושים ובעיקר בגלל שאפשר לדבר עם המורה בצורה שונה… חני מבי"תר אוהבת את הרגע הזה בו המורה מראה את העבודה החדשה שאותה מתחילים ליצור… שולי מרמת שלמה נהנית מהשחרור
ומהיצירתיות שהשעור מעניק, נועה מבית שמש מחכה דוקא ליום הזה בו מסיימים את העבודה ומביאים אותה הביתה ואילו רחל מאופקים אוהבת לעשות דברים חדשים שלא הכירה, להרגיש שהיא מסוגלת ולקבל מחמאות…
לי אישית, המישאל הזה תרם וחיזק בי את הבהירות לגבי החשיבות של שיעור מלאכה הן במישור החוייתי והן במישור הערכי-רגשי ולימודי שהוא מעניק. כולי תקוה, מורה יקרה שתפיקי מהקטלוג החדש שלנו את מלא התועלת, טיילי בין היצירות התרשמי ובחרי את המתאימה לך.
אנחנו כאן כדי לעזור לך להפוך את שעורי המלאכה לחוי-ה בלתי נשכחת.

חורף נפלא
נחמה